תת תחושה ורגישות יתר

אדישים לגירויים סביבתיים – תת רגישות

  • זקוקים למידע חושי רב על מנת להגיב לסביבה.

  • אדישים ולא מתעניינים בגירויים סביבם לעומת אחרים המבחינים בהם בקלות (צריכים הכול בעוצמות גבוהות).

  • זקוקים לגירוי חושי נוסף להעצמה של יכולת התגובה שלהם – ויזואלי ומגע, שמיעתי ומגע וכד'.

juan-encalada-Uvlir2v-dXE-unsplash.jpg

רגישים לגירויים – רגישות יתר

  • מגיבים בצורה מוגזמת להתנסויות סנסוריות רוטיניות כמו: מגע קל.

  • שמים לב לגירויים חושיים באופן מידי ותדיר וחווים הכל בעוצמה גבוה.

  • מתקשים להרגיע את עצמם.

  • קשיים בחזרה לשינה בגלל הרגישות וחווית העולם בעוצמה.

  • נטייה להיות זהירים יותר בהתנסויות.

  • קשיים במעברים ושינויים וקושי בבחינת סביבה חדשה.

  • ישנם כאלו שימנעו מחשיפה - ילדים אלה ימנעו מכל גירוי לא צפוי שיכול להופיע במהלך פעיל.

selenay-balkan-o3FAYxs_I4c-unsplash.jpg

מחפשי הגירויים – תת רגישות – סף תגובה גבוה לגירוי חושי

  • יודעים ליצור התנהגויות המפצות על סף הגירוי הגבוה.

  • נהנים וזקוקים לחוויות חושיות ומחפשים סביבה המגבירה אותם מדובר בעיקר ב – 3 סוגי תחושה עיקריים: פרופריוספטיביים (תחושה עמוקה), ווסטיבולריים (שיווי משקל) ואוראליים (גירוי בפה).

  • "התנהגות מתקנת" – התינוק נתן באמצעותה את הויסות שלו אך בפועל ההתנהגות הזו מערימה קשיים על תפקוד התינוק וסביבתו.

  • אוהבים וזקוקים לתנועה אקטיבית – ירקעו ברגליהם, יטיחו את הראש, ימהרו בהתפתחות.

  • מספקים לעצמם גירויים באופן יזום – נגיעות בחפצים ואנשים, זמזומים ויצירת קולות.

  • תינוקות שכל הזמן ינועו, יצרו קולות, יאהבו להיות בחוץ בגירויים גדולים, יראו כאילו מעירים את עצמם משינה בכדי לתת לעצמם גירוי.

colin-maynard-CEEhmAGpYzE-unsplash.jpg

רגישות משולבת

שילוב בין רגישות יתר לתת רגישות ולמצב מאוזן – תינוקות וילדים שיראו שילובים של רגישויות כמו: תת רגישות ברגליים ורגישות יתר בידיים, ילדים שלא אוהבים עיסוי מחוץ לפה אך בפנים כן ולהיפך.

מצב בו התגובתיות משתנה כל הזמן – מרגע לרגע בשעות היום, משבוע לשבוע, מיום ליום – כתגובה למשהו שקרה באותו היום או הרגע שעורר את המערכת החושית לצאת מאיזון – קור או חום, טעם חדש.

נכתב ע"י עינת לוי זמר