לתפקודי פה ולסת ישנה השפעה רב מערכתית על התינוקות שלנו.
משלביו הראשוניים של התינוק ניתן להבין את תפקודי הפה והלסת ולראות את השפעתם על מגוון תחומים כגון: יניקה, אכילה, מציצת מוצץ, נשיאה במנשא, שינה, מלמול, שפה, תקשורת וכד'.
היתרון הגדול הוא שניתן לשפר את שרירי הפה והלסת בחשיפה פשוטה ויומיומית ולאפשר לתינוק תפקוד תקין, איכותי ורגוע.
מהם תפקודי פה ולסת?
הפה והלסת הינו אזור תפקודי והישרדותי בעל משמעות רבה וחשובה המאפשר לתינוק מספר דברים:
הזנה - יניקה משד האם או הזנה מבקבוק.
הכרות עם העולם - לתינוקות ישנה נטייה טבעית להכניס חפצים או איברים לפה ובדרך זו לחקור את העולם.
תקשורת והתפתחות שפתית - בעזרת שרירי הפה והלסת התינוק מתחיל למלמל, משתמש בתנועות ובהבעות פנים להסביר את תחושותיו, לחייך, לצחוק וכו'.
הרגעה - תינוק יכול להירגע בעזרת יניקה, מציצת אצבע, מציצת מוצץ והכנסה של חפץ או איבר לפיו.
הנאה - התינוק נהנה לחקור את העולם דרך פיו בהכנסת חפצים לפה, בעזרת מלמול, חיוך, צחוק וכו'.
קשר רגשי - היניקה, האכלה, המבטים, החיוך הם אלה שיוצרים קשר רגשי ועמוק בין התינוק לדמויות המקיפות אותו בחייו.
תפקוד שאינו איכותי ותקין יכול להוות לתינוק אתגר גדול בהיבט ההישרדותי.
מחקרים הראו כי כבר במהלך התפתחות העובר בבטן אזור הפה מתפתח מוקדם ומגיב למגע, מציצת אצבע, שיהוקים ובליעה של מי שפיר.
החל מרגע הלידה נראה כי הפה של התינוק בעל אינטגרציה חושית ומוטורית.
מחקרים הראו שחשיפה וגירוי באזור הפה אצל יילודים מעוררת אצלם רצון להבין מהו הגירוי, לחקור אותו ואף לרצות לקבל גירוי חוזר.
הקשר בין תפקודי פה ולסת להתפתחות?
כמו שכבר ציינתי קודם לכן תפקודי הפה והלסת מתפתחים עוד בזמן היותנו עוברים והמשך התפתחותם נעשית לאורך כל שנות חייו של התינוק והילד.
שלבי ההתפתחות של תינוק והקשרם לתפקודי פה ולסת:
יניקה - התינוק עובר בהדרגה משלב יניקה רפלקסיבית ואוטומטית ליניקה רצונית. התינוק הופך להיות מודע ליכולתו להחליט מתי רצונו לינוק, מתי רצונו למצוץ וכמה עוצמה הוא משקיע.
לשד ישנה הצורה האידיאלית לתפקיד כיוון שהוא גמיש כדי להתאים לפה של התינוק וכך מתאפשרת אטימה וואקום טובים.
הזנה מבקבוק - יש לשים לב להתאמה טובה של הפטמה לחלל הפה, על מנת שיהיה פחות מאמץ בשאיבה וביצירת האטימה.
בליעה - על מנת שיהיה תהליך תקין ואיכותי נדרש תיאום מוטורי מדויק של השרירים האוראליים-מוטוריים. שרירי הפה והלסת יעזרו לתינוק למצוץ מוצץ בצורה איכותית שתעזור לו ברגיעה ושינה.
מציצת מוצץ - שרירי פה ולסת מאוזנים ואיזון במערכת החישה.
לאחר כניסת המזון לפה התינוק מחזיק בפיו את המזון על מנת למנוע דליפה של המזון ובהמשך נוצר ואקום בחלל הפה המניע את המזון לכיוון האחורי כדי לבלוע. בשלב הבא הקולטנים החושיים מפעילים באופן רפלקסיבי פעילויות מוטוריות המניעות את המזון.
השרירים המעורבים בבליעה כוללים גם את שרירי המייצבים של הראש והלסת.
אכילת מוצקים - שלב מורכב יותר שמתחזק על ידי פעילות שרירית של מציצה, נגיסה, לעיסה וליקוק. חולשה שרירית עלולה להשפיע על החשיפה למרקמים שונים ושילוב של תזונה איכותית ומאוזנת.
ביסוס מנגנוני הגנה והישרדות - שיעול, בכי, הקאה ויניקה.
רכישת תפקודי שפה - בעזרת שרירי הפה והלסת התינוק יכול להתחיל למלמל ובהמשך לדבר וליצור תקשורת עם הסביבה. שרירים חלשים עלולים לעכב את רכישת השפה והתקשורת.
ויסות חושי - היכולת של תינוק להיחשף למרקמים מחוץ לפה ובתוכו תלויה באיזון של תפקודי הפה והלסת ובדרך שבה התינוק קולט ומרגיש את הגירויים.
היגיינה - צחצוח שיניים מושפע מתפקוד שרירי הפה והלסת. תינוק שיהיו לו קשיים מוטוריים וחושיים ימנע מצחצוח.
טונוס שרירי - המתח השרירי הקיים באזור פנים משפיע על התפקוד הכללי. מתח שרירי מאוזן יאפשר יניקה, מציצה, נשיאה במנשא, אכילה ושפה בצורה טובה יותר.
מה אפשר לעשות כדי לשפר את תפקודי הפה והלסת?
חשיפה חוזרת הינה המפתח לכל הפעולות שיוצעו כאן בהמשך ויהוו בסיס חשוב לתפקוד.
עיסוי - ניתן לעסות ואפשר מגע עדין מימיו הראשונים של התינוק. טפיחות קלות, תנועות סיבוביות עם האצבעות בפנים בזמן ההחתלה, המקלחת או בכל זמן אחר שמתאים יתרמו רבות להנעת השרירים, לחשיפה החושית ולהזרמת הדם והורדת המתח השרירי במידה וקיים.
גירוי חושי - מחוץ לפה ובתוך הפה כ"י מברשת שיניים, מברשת שיניים חשמלית, ליפות שונות המשמשות לניקוי הגוף במקלחת, חיתול טטרה, אצבעון חושי ומרקמים שונים של נשכנים המיועדים לפה.
נשכנים - לאפשר לתינוק לנשוך נשכנים באזור של מפרק הלסת. נשיכות באזור מפרק הלסת יעזרו בחיזוק השרירים.
מוצץ - מציצה של מוצץ מחזקת את שרירי הפה והלסת ומשמשת להרגעה. מינון של מוצץ בזמנים מסוימים במהלך היום יכולה לתרום רבות לחיזוק השרירים.
הנקה - מאמצת את שרירי הפה והלסת בצורה אולטימטיבית ומאפשרת את חיזוקם.
בקבוק - הזנה או שתייה של מים מבקבוק עוזרת בחשיפה ובחיזוק השרירים.
שכיבה על הבטן וזחילה - מאמצת את שרירי חגורת כתפיים ושרירי הצוואר התורמים באופן משמעותי לחיזוק שרירי הפה והלסת.
אכילה ושתייה - בזמן שהתינוק מתחיל להיחשף לתזונת מוצקים חשוב מאד לחשוף אותו בהדרגה למגוון רחב של טעמים ומרקמים המאפשרים תפקוד רחב של שרירי הפה והלסת ואיזון של מערכת החושים.
הקשר בין תפקודי פה ולסת ונשיאת תינוק במנשא:
תינוקות המתנגדים לנשיאה במנשא יכולים להיות מאופיינים במתח שרירי גבוה מה שיכול להשפיע בצורה ישירה על מציצת מוצץ, יניקה או האכלה רגועה, התפתחות מוטורית איכותית, התפתחות חושית וקליטת הגירויים הסביבתיים בצורה מאוזנת.
במנשא בהיבט ההתפתחותי קורים מספר דברים:
ירידה במתח השרירי - כאשר התינוק מעורסל ובמגע קרוב המתח השרירי בגוף יורד, הגוף רפוי ומאפשר תוך כדי וגם לא בזמן הנשיאה מציצה של מוצץ ויניקה איכותית מהאם או מבקבוק, בעקבות הטונוס המאוזן.
שיפור המנח המעורסל והפיזיולוגי של התינוק מאפשר התפתחות מוטורית תקינה המשפיעה על תפקודי הפה והלסת.
הרגעה - במנשא ישנה אפשרות להרגיע את התינוק ולאפשר לו שינה איכותית (במידה וקשה לו לישון ואינו רגוע) ועל ידי כך להגדיל את האפשרות ליניקה או הזנה מבקבוק טובה ואיכותית יותר.
דימוי עולם התינוק לרחם - ברחם הסגור, המוגן והעטוף הגירויים עבור התינוק היו שונים ומצומצמים ברגע אחד בזמן הלידה התינוק עבר ממקום סגור לפתוח, רחב ומלא בגירויים חדשים. הנשיאה במנשא תורמת להסתגלותו לעולם של גירויים ומפחיתה את ההצפה של החושים.
בונדינג (BONDING)- יצירת הקשר בין התינוק למבוגר הנושא אותו במנשא מאפשרת ביטחון, תחושת שייכות ונוכחות בעולם. כאשר הקשר תקין והתינוק מרגיש בטוח ההתפתחות שלו איכותית יותר.
שיווי משקל (וסטיבולרית) ומערכת התחושה העמוקה (הפרופריוספטיבית) - במנשא מעצם היותו קשור על גוף מבוגר שעומד או נע תהיה עבודה על מערכות אלו המאפשרים את תחושת הגוף העמוקה של התינוק ואת התחושה שלו במרחב. השילוב של 2 מערכות אלו ואיזון שלהם יאפשר לתינוק נוכחות טובה, רגועה ואיכותית ותתרום לו ברכישת אבני הדרך ההתפתחותיות שבניהם חיזוק שרירי חגורת הכתפיים ושרירי הפה והלסת.
לסיכום:
הגוף של התינוק הוא מכלול אחד שלם.
היכולת שלנו ההורים לאפשר התפתחות טובה ואיכותית נמצאת בפעולות הפשוטות היומיומיות.
כאשר ההורה מודע ונחשף לאפשרויות הרבות שניתן לתרום להתפתחות הוא יכול לשלב את העשייה ביומיום שלו ושל התינוק שלו.
תפקודי פה ולסת תקינים משפיעים בצורה רחבה על מגוון תפקודים הנדרשים מהתינוק ומהילד במהלך חייו.
שיפור בתפקודים באזור זה יקלו על נשיאה במנשא ולהיפך נשיאה במנשא תקל על ההתפתחות באזור זה ובכלל על התפתחות התינוק בשנתו הראשונה ובהמשך כפעוט וילד.
הקרבה הנוצרת בנשיאה במנשא מביאה איתה בנייה של תשתית מצוינת של קשר וביטחון בעולם עבור התינוק. יחד עם הקרבה המדהימה שנוצרה בזמן זה, ישנה עבודה ושיפור של היבטים רחבים בעולמו ההתפתחותי של הילד.
*** לעוד מידע בנושא מנשאים והתפתחות תינוקות ממליצות לפנות לאורית סופר
מוצרים מומלצים: