top of page

5 הפעילויות יומיומיות שיעזרו לילד ללכת עצמאית


עבור חלק מהילדים המעבר מהליכה בתמיכה להליכה עצמאית הוא מעבר מאתגר ומפחיד הדורש מהם המון יכולות מוטוריות, חושיות, רגשיות והתנהגותיות.

חוסר בשלות של יכולות אלו לעיתים מעכבת את הילד בדרך אל ההליכה העצמאית.

הליכה עצמאית צפויה להתרחש במצב תקין סביב גיל שנה וחודשיים.


מה יכולה להיות הסיבה?

1. חולשה בשרירי הרגליים- ילד ששרירי הרגליים שלו לא מספיק חזקים לא ירגיש בטוח לשחרר את התמיכה ולא יסמוך על הגוף שלו באופן מלא על מנת לעשות את הצעד העצמאי הראשון.

2. גמישות יתר במפרקים- ילד עם נתון זה יתקשה לייצב את המפרקים הקשורים בהליכה וחולשה שרירית. חיזוק של השרירים סביב מפרקים אלו יאפשר למפרק להיות יציב יותר.

3. חוסר איזון בתפקודי מערכת שיווי המשקל- מערכת זו מתפתחת בשלב העוברות ובכל אבני ההתפתחות של התינוק והשיא הינו בגיל הליכה עצמאית. הקושי יכול לנבוע מקושי בביסוס ואיזון המערכת המוטורית והחושית של הילד המשפיעים באופן ישיר על הביטחון של הילד בעצמו וביכולות שלו להתגבר על הפחד ולצעוד קדימה.

4. חוסר איזון במערכת התחושה הפנימית- כאשר מערכת זו אינה מאוזנת הילד לא ירגיש את עצמו ואת גבולות גופו במרחב האישי והכללי. הוא נמצא בתחושה של חוסר ולא מחובר אל הגוף שלו. סימנים אפשריים: ילד מפוזר, תזזיתי, נמנע, מפוחד, מבולבל, באי שקט מוטורי ובאי שקט פנימי וכד'

5. חולשה של שרירי הליבה- זוקפי הגב, רצפת האגן ושרירי הבטן נמצאים במרכז הגוף, מייצבים את הגוף ועמוד השדרה, עוזרים לתנועתיות ומתפתחים בכל אבני הדרך ההתפתחותיות בשנה הראשונה משכיבה על הבטן, היפוך, זחילה, ישיבה, עמידה ועד הליכה. כששרירים אלו אינם מהווים בסיס חזק הם מעכבים את הדרך באופן משמעותי להליכה עצמאית.

מה הילד ידגים כשהמעבר מאתגר אותו?

1. הימנעות מכל פעולה ישירה ועקיפה המאתגרת את המערכות הפועלות בהליכה

2. פחד הבא לידי ביטוי בכיווץ של שרירי הגוף ולעיתים בכי ותסכול.

3. חוסר שיתוף פעולה עם מי שינסה להניע אותו אל המטרה.

4. העדפה של פעילויות הדורשות ישיבה או עמידה סטטית ופחות פעילות מרחבית.

קושי במעברים ממצב אחד לאחר.

הליכה עצמאית לתינוקות
עידוד להליכה עצמאית (צילום: shutterstock)

מה אפשר לעשות כדי לאפשר לילד עצמאות, ביטחון וחופש?

1. העמידו את הילד ליד שולחן נמוך ושימו על הרצפה בן רגליו חפץ שמאד אוהב ובקשו ממנו להניח על השולחן- מספר פעמים. באותו האופן ניתן לשדרג ולבקש מהילד לתת לכם את החפץ ליד, כך שהוא יצטרך למתוח את היד וזוקפי הגב ולהתייצב על מנת להגיש לכם.

חשוב לכוון את הילד לכפיפה של הברכיים כדי לקחת את החפץ ולא כפיפה של הגו.


2. קחו שרפרף נמוך והצמידו אותו לקיר- עמדו מאחורי הילד והחזיקו אותו באגן. הניחו כף רגל אחת של הילד על השרפרף והחזיקו לו את הקרסול ובקשו ממנו להתרומם כלפי מעלה ולעלות את הרגל השנייה- בצעו את התרגיל לפחות 5 פעמים בכל רגל. עזרו לו בהתחלה- המחשה של הביצוע מלמדת את הגוף לנוע בהתאם. כאשר הילד מרגיש ביטחון ניתן להרחיק אותו מהקיר ואז אין לו תמיכה בידיים.


3. צאו לחדר המדרגות ותרגלו עליה של המדרגות בזחילה על שש לפחות פעם ביום קומה אחת. ככל שהילד יתרגל הוא ירצה לעלות עוד קומה ובהמשך הוא ינתק את הברכיים וידחוף עם הרגל ללא עזרת הברך שנותנת לו עוד נקודת תמיכה.


תינוקות מתחילים ללכת לבד, הליכה עצמאית
פעם ביום מנסים לעלות קומה (צילום: shutterstock)

4. השכיבו את הילד על הגב עם הרגליים על הקיר שיש 90 מעלות בין השוק לירך ושבו מאחוריו. תנו לילד הנחייה לדחוף את הקיר חזק עד שיתיישרו הרגליים והראש שלו יגיע אליכם. בהתחלה עשו זאת איתם ביחד שאתם נוגעים במפרק הברך ומיישרים באופן אקטיבי את הברכיים שלו ולאחר מכן אפשרו להם לבד. עשו זאת בין 5-10 פעמים ביום.


5. צאו לגינת המשחקים:

  • שבו על הנדנדה שהילד עליכם והתנדנדו קדימה, אחורה, ימינה, שמאלה ובסיבובים במקצבים שונים.

  • שבו עם הילד עליכם בקרוסלה וסובבו אותה לשני הצדדים בעוצמות שונות.

  • תנו לילד לטפס מהחלק הנמוך של המגלשה בזחילה אל החלק העליון ולהיפך מהחלק העליון לתחתון- ניתן לעשות זאת בזחילת שש, ארבע או גחון.

  • קחו את הילד לסולם נמוך בגינה, כזה המיועד לפעוטות. תמכו בו באזור האגן וכוונו אותו לעלות רגל אחת ולדחוף עם השנייה.

כל הפעילויות הללו הן פשוטות ונגישות. תרגול יומיומי יקדם באופן משמעותי את הדרך להליכה עצמאית.

טיפוס כבסיס להליכה עצמאית, חיזוק חגורת הכתפיים
עודדו אותו לטפס על המגלשה (צילום: shutterstock)

התרגול צריך להיעשות תמיד מתוך כבוד לילד

1. אל תכריחו את הילד. מצאו דרך שמחה וחוויתית לעשייה כמו: שילוב מוזיקה, אח גדול או דוגמא אישית שלכם לביצוע הפעילות וככה קרבו אותו לביצוע בהנאה.

2. הכילו את הפחד שלו ותנו לו הסבר פשוט- קבלו בהבנה את הפחד והסבירו בפשטות ובביטחון שהפעילות שאתם עושים נועדה לקדם אותו. אפשרו לילד לבחור בין שתי אופציות, זה מחדד לו את זכות הבחירה ואת הכבוד שאתם רוכשים לו.

3. צלמו את הילד ואפשרו לו להסתכל על עצמו. כשילד רואה את עצמו הוא גם מקבל משוב ללמידה וגם נהנה מכך שמצליח לעשות ובכך רמת שיתוף הפעולה גודלת.

4. הכי חשוב- אל תאמרו: " הוא פחדן", "הוא עצלן", "הוא חלש" וכד'. מילים חיוביות ואמונה גדולה בילד וביכולות שלו תביא אותו להצלחה.

זכרו שברגעים בהם אתם נמצאים בלמידה חדשה, בפחד מהלא ידוע, בחקירה של גופכם ויכולתכם ובאתגר להגיע לשלב הבא הייתם רוצים שמי שאוהב אתכם יבין אתכם ויאמין בכם.



bottom of page