הילד שלך מרייר הרבה? החולצה שלו תמיד רטובה?
כולם אומרים "שיניים" אבל זה נמשך כבר שנתיים ולא מרגיש ונשמע לך הגיוני שזה עדיין בגלל זה.
מסתבר שיש סיבות רבות לכך שהילדים מריירים ולכם ההורים יש המון מה לעשות.
ילדים רבים מריירים (מזילים רוק) בעת תהליך בקיעת השיניים.
אולם, אצל חלק מהם הריור ממשיך גם אחרי הבקיעה וברמה גבוה בעת הבקיעה. התוצאה הינה שפה תחתונה מאד לחה ו/או חולצה מאד רטובה שיש להחליפה כל זמן מה.
כאשר ההורה מזהה או גורם אחר שבא במגע עם הילד מסב את תשומת ליבנו לתופעה, יש לפנות לרופא אף אוזן גרון, על מנת לשלול מקור פיזיולוגי לבעיה.
במידת הצורך ועל פי המלצת הרופא יש לפנות לקלינאית תקשורת שתאבחן את מקור הבעיה ותטפל בתופעה על פי הצורך.
מהן הסיבות לריור יתר?
חולשה בשריר הפה והלסת המאופיינת במתח שרירי נמוך, שרירי חגורת הכתפיים וצוואר חלשים (המחזיקים את שרירי הפה והלסת) וחולשה בשרירים הטבעתיים של הפה המקשים על הבליעה של הרוק. במקרה זה יכול להיות שהילד מודע לתופעה, אך היכולת שלו להפעיל את השריר נמוכה מאד ולכן יתקשה בשליטה על כך.
** מתן מענה מקיף לעבודה גופנית באזור חגורת הכתפיים ושרירי הצוואר בשילוב עם עבודת כוח של שרירי הפה והלסת תיתן מענה מצוין.
תת תחושה באזור הפה- כאשר ילד מאופיין בחוסר תחושה באזור הפה הוא לא ירגיש את הרוק המצטבר בפיו ונראה כי הוא "שוכח" לבלוע. בנוסף לכך ששכח לבלוע הוא אינו מרגיש את הרוק על פניו ולעיתים לא מרגיש כי חולצתו נרטבה. חוסר תחושה זו מקשה על הילד לשלוט בתופעה.
בעיה באוורור מערכת הנשימה העליונה- כאשר יש בעיה מסוג זה הילד יאופיין בדלקות אוזניים חוזרות, ינשום נשימה כבדה ודרך הפה, ינחר בשעת שינה וכו'. במצב כזה יש לפנות לרופא אף אוזן גרון, על מנת שיבדוק שאין הצטברות של נוזלים באוזניים, שקדים מוגדלים, פוליפים, שקד שלישי וירידה בשמיעה. במקביל יש לעקוב אם ישנו שיפור לאחר הטיפול ובמידה ולא יש לפנות לקלינאית תקשורת או מתמחה בתחום שייתן טיפול ותרגול מתאים.
אז מה אפשר לעשות בבית?
כאשר אתם מזהים את התופעה פנו לגורמים מקצועיים שיכוונו אתכם לטיפול מדויק עבור הילד.
יחד עם זאת ניתן לעשות תרגול מהנה ונעים שיאפשר לכם ולילד לקבל כלים לשיפור המצב.
במידה והמקור הוא חולשה מוטורית ניתן לעשות כמה פעולות:
לתת לילד לאכול מאכלים קשים המאמצים את השרירים לעבודה כגון : גזר, גמבה, מלפפון, קרקרים וכד'. חשוב להקפיד בזמן האכילה או בחלק ממנה לשבת בישיבה זקופה, על מנת לחבר את העבודה על שרירי הפה והלסת לחיזוק זוקפי הגו, הצוואר וחגורת הכתפיים.
להכין בבית שייקים סמיכים מפירות וירקות ולשתות עם קש- פעולת השאיבה של משקה סמיך מחזקת את השרירים של הפה והלסת.
אפשר להכין ביחד עם הילד זה רותם אותו לשיתוף הפעולה- השטיפה של הפירות והירקות , החיתוך והפעלת הבלנדר מאפשרים עבודה מוטורית תומכת.
לתת לילד כלי נשיפה לשחק איתם כמו: חלילית קטנה, משרוקיות, נשיפה בצמר גפן ובכדור פינג פונג הצף במים בקערה או במקלחת, ניפוח בלונים, הפרחת בועות סבון וכד'
את כל ההתנסויות הנ"ל אפשר לעשות בעמידה או בישיבה ואפשר בשכיבה על הבטן על הרצפה, על שרפרף, בעמידת ארבע, עמידת שש וכד'- מנחים אלו מחזקים את חגורת הכתפיים כתרגול תומך ומשולב בעבודה על שרירי הפה והלסת.
ניתן לתת לילד נשכן מותאם ( יש נשכנים שמתלבשים כשרשרת, צמידים מיוחדים וכו' ) או נשכן המיועד להקלה בבקיעת השיניים ולתת לו לנשוך עם החלק של השיניים הטוחנות מספר פעמים ברצף בכל יום. כשלילד יש תת תחושה הוא ידגים הרבה פעמים צורך להכניס דברים לפה- אפשרו לו את הצורך הזה בצורה מבוקרת ולא רק מיוזמתו. מתן הכלי לילד מאפשרת איזון של מערכת התחושה.
גינות משחקים בדגש על טיפוסים בסולמות ומגלשות הנותנות מענה לחיזוק פלג גוף העליון. 2-3 פעמים בשבוע למשך 15 דקות ממוקדות.
לשתף את הילד בפעולות יומיומיות בבית המחזקות את הפלג גוף העליון- ניקוי שמשות, הכנסת כביסה למכונה, תליה והורדה של כביסה ואטבים על מתקן כביסה, הדבקת מגנטים על הדלת בגובה והורדה שלהם, שפשוף בגובה של האריחים באמבטיה וכד'.
במידה והמקור הוא תת-תחושה ניתן לעשות כמה פעולות:
אכילת מזונות קשים ונשיכה בנשכן כפי שצוין למעלה קודם לכן.
הברשת השיניים מבחוץ ומפנים מספר פעמים ביום עם מברשת רגילה ועם מברשת רוטטת בהדרגה ובהקשבה לילד.
עיסויים באזור הפנים במגע ידיים של ההורים בתנועות עיסוי וטפיחות עדינות. ניתן לשלב עיסוי עם שמן שקדים/זית בעדינות ועם מרקמים רכים וגסים יותר בהדרגה כמו: בד נעים ורך, כפפה לשפשוף במקלחת, כדור קוצים עדין.
כאשר הסיבה היא נשימתית יש לפנות לרופא א.א.ג וקלינאית תקשורת. לעיתים תהיה גם בעיית היגוי שבה ניתן לטפל אצל קלינאית תקשורת.
לסיכום, בעת זיהוי התופעה חשוב לפנות לרופא, קלינאית תקשורת וגורמים המתמקצעים בריור יתר.
חשוב מאד לתת מענה כאשר התופעה קיימת, לא לכעוס על הילד ולא להעיר לו על כך כל הזמן. מתן המענה ומציאת הפתרון יעזרו לילד בביטחון העצמי שלו והדימוי שלו בסביבה בה הוא גדל.
מציאת "סימן" קבוע שיסב את תשומת ליבו לריור יכולה לעזור לו לקבל כלי יעיל להתייחסות במקביל לתרגול וטיפול.
אבחון הבעיה ומתן כלים לטיפול ותרגול מדויק ואינטנסיבי לילד מאפשרת שינוי ושיפור בזמן קצר.